חודש אדר

זמן אדר הוא זמן מעבר.
מעבר מהתכנסות החורף לפריצה הקייצית. מעבר בפנים לבחוץ.

מאד מזכיר את תנועת ההגשמה/הביצוע שכרוכה תמיד במעבר בין 'הפנים' ל'חוץ'. 

זהו מעבר לא פשוט, ויכול להתעורר בתוכו התנגדויות, מתח, קושי. ולרוב גם יש תקעויות וחריקות.

אז בא חודש אדר ומלמד אותנו עקרון חשוב שהוא ממש תרופה מקדימה לתופעות הלוואי של המעבר. "משנכנס אדר מרבים בשמחה". אני אוהבת לשים את הפסיק אחרי 'מרבים' ולקרוא את זה כהנחיה לכך שתנועת ה'הרבה' (הפריצה, היציאה החוצה - ההפך מההתמעטות של החורף) ראוי שתעשה בשמחה.

מדובר פה על שמחה שהיא חוויה פנימית של נעימות, התרגשות, רצון (ההפך מכפיה), בטחון.
השמחה הזו יכול להיות גם מדד ל'האם לעשות עכשיו או לא?' האם 'לעשות את זה או לא?' ושאר דילמות שכאלה שמתוות את תנועת הביצועים.

חודש אדר שם את זה חד וחלק - אם זה לא בא בשמחה, אז לא. 
לא מדובר פה על 'לא' טוטאלי אלא יותר - לא כרגע...לא ככה... לא עכשיו.

מוזמנים ללמוד איתי עוד על התפתחות אישית עם מעגל השנה העברי
לעוד פרטים ולהצטרפות חוקי הזמנים - קורס אונליין
מעניין אותך? אפשר לכתוב לי ואשלח טעימה של השיעור של החודש.