עלה רצון? התעוררה קריאה פנימית? מתהווה בפתח תנועה של שינוי?
עכשיו הזמן לתת את הדעת לכך שכדאי לנהל את תהליך השינוי.
שינוי הוא חלק מהותי מהתנועה שלנו.
גם אנחנו, כמו כל הקיום, שואפים מטבענו להתפתח,
השאיפה להתפתחות מעוררת כל הזמן שינויים.
שינוי מתחיל מהתעוררות רצון.
עלה רצון? התעוררה קריאה פנימית? מתהווה בפתח תנועה של שינוי?
עכשיו הזמן לתת את הדעת לכך שכדאי לנהל את תהליך השינוי.
דבר ידוע מעולם השינויים הארגוניים שכשתהליך שינוי קורה באופן לא מנוהל - יש הרבה נפגעים, נזקים משניים התנגדויות ומלחמות פנימיות שהן ממש לא הכרחיות.
כשאני מתחילה מהלך חדש או עושה שינוי אני מדמיינת אותי כארגון, ארגון שמורכב מהרבה חלקים (מחלקות) ואנשים (דמויות וקולות פנימיים).
אני נותנת כבוד לכך שלכל חלק תהיה תגובה לשינוי הזה.
ויודעת שככל שאנהל את השינוי בצורה חכמה וקשובה, כך יהיו פחות התנגדויות פנימיות ויותר ויותר חלקים שבי יירתמו.
אחת העצות הראשונות שלי בניהול תהליך שינוי היא - ליצור 'עונת מעבר'.
כלומר מבלי לוותר על מה שהיה עד כה (המוכר) להתחיל ולהוסיף לתוכו את האחר והחדש שמגיע, ובהדרגה לשנות את המינונים כך שמיום ליום יש יותר מהחדש ופחות מהישן.
ההדרגה הזו מאד חשובה, היא מאפשרת זמן להתרגלות והסתגלות.
ככל שניתן לעצמנו אפשרות להתיידד עם החדש ולהתרגל לשינוי - כך נתקל בפחות התנגדויות פנימיות ונפגוש יותר חוסן והשתתפות.
בטבע ההדרגתיות הזו קיימת כל הזמן. דוגמה טובה היא זריחת השמש בבוקר.
לפעמים אנחנו מפחדים שאם לא נעשה 'מיד' ו'מהר' - נשכח שרצינו שינוי ו'נרדם' חזרה. אני אומרת חד וחלק מנסיון: שינוי ורצון לשינוי והתפתחות - הוא חלק מהותי שלנו. הלב שלנו תמיד ער.
למעשה, ככל שאנחנו קופצים לשינויים מתוך פחד שאם לא נעשה מהר זה לא יקרה - השינוי יהיה יותר קשה. נוכח כל דחיפה והפעלת לחץ תבוא התנגדות ומאבק. ככה זה.
יש מצבים שצריך את הדחק והבהילות, אך מדובר במצבים מסוימים מאד (אכתוב עליהם בניוזלטר הבא שיוקדש לנושא היציאה לחירות).
תרגיל לעבודה עצמית:
האם יש רצון לשינוי/התחדשות שהתעורר בי לאחרונה?
מהו?
מה האופן בו אוכל להתחיל לשזור אותו לתוך חיי בהדרגה?
עם מה אתחיל?
