עכשיו יש פחות מקום לעוד כוחנות. דווקא הימים האלה הם הזדמנות עבורנו ללמוד ולפתח את המימוש שאינו משתמש בכוח. תארו לעצמכם להגשים ולממש מתוך תנועה עדינה ורכה וסינרגטית. זה הזמן לחקור את זה ולחתור לזה.
אני מקבלת לא מעט שאלות לגבי מימוש והגשמה בימים שכאלה.
החל מ'איך אפשר בכלל להתעסק עם פריווילגיות של מימוש והגשמה?' ועד ל'יש כל מיני דברים שהייתי רוצה אבל אין לי את הכוח שהיה לי פעם לדחוף את זה'.
יש לי 2 דברים קצרים בעניין:
1. מימוש והגשמה זה לא פריוולגי, זה ביטוי של חיים, זו התכלית שלנו, זה הטבע המהותי שלנו, נולדנו מממשים ומתממשים ומגשימים. ונמשיך גם. ודווקא לתת לזה מקום ולגיטימציה משפיע מאד על היכולת שלנו להתמודד ולעבור דרך מצבים קשים.
עם זאת נראה שהימים האלה מעוררים אותנו לדיוק חשוב שויקטור פרנקל מדבר עליו ב'האדם מחפש משמעות': "...רק במידה שאדם מקבל עליו את הגשמת חייו, הוא גם מגיע להגשמת עצמו...".
הנה שאלה למחשבה - מה ההבדל בין הגשמת עצמי לבין הגשמת חיי?
2. רובנו התרגלנו/חונכנו לעבוד עם הרבה כוח בתוך מימוש והגשמה.
ובאמת שעכשיו יש פחות מקום לעוד כוחנות. דווקא הימים האלה הם הזדמנות עבורנו ללמוד ולפתח את המימוש שאינו משתמש בכוח. תארו לעצמכם להגשים ולממש מתוך תנועה עדינה ורכה וסינרגטית. זה הזמן לחקור את זה ולחתור לזה.
אז מה ההבדל בין הגשמת עצמי לבין הגשמת חיי?
הנה הבחנה מעניינת שויקטור פרנקל עושה ב'האדם מחפש משמעות' הבאתי את זה במייל הקודם ושמחה להמשיך לעיין בזה. וכך הוא כותב "...רק במידה שאדם מקבל עליו את הגשמת חייו, הוא גם מגיע להגשמת עצמו..."
פרנקל מסב את תשומת ליבנו לכך שיש עוד משהו בנוסף לעצמי שלי, והוא החיים שלי.
ה'חיים שלי' הם - הגוף שקיבלתי, מבנה האישיות,המשפחה שנולדתי אליה, הארץ המקום והזמן שאני חיה, הצל שלי והאור שלי, הפצעים והמתנות שאני מורכבת מהם ועוד שאר פרטמרים שהם למעשה נתונים לא ווכיחים שאני נעה איתם ובתוכם בעולם.
ה'עצמי' לעומת זאת הוא רחב בהרבה, הוא מכיל את כל הפוטנציאל שלי, את הרוח שבי, את הרצונות, ומחובר לאינסוף האפשרויות.
כפי שאני מבינה את זה יש פה קריאה לקבל את החיים שלי כפי שהם התגשמו עד כה ורק במידה שזה קורה ה'עצמי' היותר גדול ורחב יוכל להתגשם עוד ועוד.
אם זה עושה לכם הגיון, מוזמנים להתחיל לשים לב כשאתם 'נאבקים' או 'מתעסקים' באותם נתוני חיים מוגשמים כבר - לחדול מזה, לקבל אותם כנקודת מוצא - ולפנות להשקיע את תשומת הלב ב'עצמי' היפהפה הזה שחי ופועם בתוככם בכל מצב.
ממשיך לרצות.
ממשיך למשוך אתכם קדימה ולמעלה.