אני פוגשת את זה אצל האנשים שאני מלווה. אצל חברי. אצלי.
הפרעת קצב.
בין המחשבות והרצונות והמידע והאפשרויות שאנחנו חשופים אליהם ובין הטבע - הגוף שלנו, המציאות הפיסית וגם הגוף הרגשי שלנו.
כל אחד פועם בקצב אחר.
המהירות פוגשת איטיות.
וכשאין תיאום מקצבים - יש הפרעת קצב.
זה בדיוק המצב שמוליד תסכול, כאב, דחיינות ובהמשך שאלות גדולות על ערך, משמעות, פגיעה בבטחון העצמי ועייפות חומר.
הפרעת קצב.
כן. זאת הבעיה המרכזית אצל רובנו. והיא אחד ממעכבי המימוש וההגשמה.
;
מי יעשה את התאמת הקצב?
מי ינצח על התזמורת המוזרה הזו?
רק אנחנו. רק כל אחד ואחד מאיתנו, שקיבל אחריות מלאה על הממלכה הפרטית שלו שכוללת בין השאר; רצונות, גוף פיסי, רגשות, מציאות קיימת, מחויבויות, מערכות יחסים.
ההבנה שהכל עניין של תיאום מקצבים מחוללת שינוי עצום. ללמוד לתאם מקצבים זאת מיומנות על של הדור שלנו. וכשלומדים את זה על ידי הכרת כל החלקים והקצב שלהם, הקשבה להם ולבסוף תיאום ביניהם בלי להתבלבל - נוצרת הרמוניה.
הנה שלושה טיפים מעשיים קטנים-גדולים כדי להתחיל:
זאת דרך ללכת בה.
לפעמים בהתחלה אחרי תקופה כל כך ארוכה של סטרס וחוסר תיאום, תפגשו רצון מתמשך למנוחה ואי עשיה בכלל.
חשוב לתת זה מקום.
לא להבהל, ולאפשר את זה.
זה כמו ריסטארט.
