חודש שבט מדגים לנו צמיחה במיטבה, מזמין אותנו לעצור רגע בזמן דווקא לפני שרואים את התוצאות (לבלוב, פריחה, פירות) ולהיות כעץ השדה. לדעת מעצם קיומנו. לבטוח מעצם היותנו. להעמיק שורשים ולשלוח עוד ענפים אל על ולא להתעסק בכלל עם התוצאה.
מה אם היינו יודעים בכל רגע ורגע איפה אנחנו נמצאים על 'מפת הצמיחה' האישית או העסקית?
חודש שבט מדגים לנו צמיחה במיטבה, מזמין אותנו לעצור רגע בזמן דווקא לפני שרואים את התוצאות (לבלוב, פריחה, פירות) ולהיות כעץ השדה. לדעת מעצם קיומנו. לבטוח מעצם היותנו. להעמיק שורשים ולשלוח עוד ענפים אל על ולא להתעסק בכלל עם התוצאה.
מה אם היינו יודעים בכל רגע ורגע איפה אנחנו נמצאים על 'מפת הצמיחה' האישית או העסקית?
מן הסתם היינו הרבה יותר שקטים ורגועים. היינו מתמקדים במשימה הקרובה, נוכחים במלואנו ברגע הזה ממש.
היינו פשוט עושים את הדרך.
אבל אנחנו לא יודעים. לפחות לא בכלים שאנחנו רגילים למדוד בהם דברים ולקבל וודאות.
אנחנו רגילים לקבל וודאות וידיעה מהתוצאות שאפשר לראות בעיניים.
אך כל עוד אנחנו תלויים בתוצאות כדי לדעת - יהיה לנו מאד קשה להיות רגועים ולעשות את הדרך באופן מיטבי.
וזה אומר שברובו המוחלט של הזמן שלנו פה על הכדור אנחנו נהיה דרוכים, לא רגועים, לא בטוחים, בודקים, מחכים ל... מוכר לכם?
פעם מזמן היינו עובדי אדמה והידע הזה היה מושרש בנו כי ידענו את מקצב הצמיחה ואת החוקיות שלה ומעולם לא חפרנו בתוך האדמה כדי לוודא שהזרעים שזרענו אכן נובטים – פשוט המתנו, וסמכנו.
כשמגיע חודש שבט, ו'יום ההולדת לאילן' - הפער ביננו, בני האדם,
היצורים המפותחים עם היכולות הפנומנליות ובין העצים, הפער הזה בולט ולא לטובתינו.
חודש שבט בא להזכיר לנו את חוקיות הצמיחה.
מזמין אותנו לעצור רגע בזמן דווקא לפני שרואים את התוצאות (לבלוב, פריחה, פירות) - ולהיות כעץ השדה.
להיות עץ, זה לדעת מעצם קיומנו.
לבטוח מעצם היותנו.
להעמיק שורשים ולשלוח עוד ענפים אל על בלי לחכות לתוצאה.
להעמיק חיבור עם התשוקה שלנו להיות בתנועה ובצמיחה,
שהיא יותר גדולה ויותר משמעותית לנו אפילו מהתוצאה עצמה.
חודש שבט מזכיר לנו שצמיחה היא איכות בפני עצמה ללא קשר לתוצאה.
שצמיחה היא תנועה חיה של 'לא על מנת'.
שצמיחה מעצם היותה היא כבר התוצאה, עוד לפני שהניבה משהו. וצמיחה תמיד מניבה משהו.
חודש שבט מלמד אותנו שצמיחה מבורכת היא לאט לאט ושהרוב המהותי של התהליך הזה קורה מתחת לפני השטח, בסמוי מן העין – ושזה לא אומר שהוא לא קורה. זה רק אומר שלא רואים את זה.
כשם שכל זה נכון לגבי הצומח כך זה נכון לגבי כל תהליך צמיחה גם אצלנו. לאט, בסמוי, קורה.
מה יאפשר לנו לבנות בתוכנו את הידיעה הזו מלבד ההשראה מהעץ?
חודש שבט זה זמן טוב להרחיב את מקורות הוודאות והבטחון שלנו כך שיכללו גם את מה שלא גלוי לעיניים. שיכללו גם מידע שמגיע מידיעה פנימית אישית.
רוצים להתחיל?
תשאלו את עצמכם "איפה אני נמצא/ת על מפת הצמיחה שלי (מיזם/רצון/התפתחות אישית)?"
"אני זרע? נבט? שתיל רך? עץ וותיק? בפריחה? בלבלוב? יש פירות? בהשתרשות? בהצמחת ענפים חדשים?" או כל דימוי אחר העולה על רוחכם.
כתבו את התשובה הזו, אמצו אותה אל לבכם
תנו כבוד למקום שבו אתם נמצאים ואת מלוא הזמן והתנאים שהוא מבקש.
רק להחודש - תהיו עץ.
