לצאת מפרדוקס הביצוע

אני ממש מעולה בלבצע
ובאותה מידה מעולה בלא לבצע.
פרדוקס של חיי
הרבה כאב ישב שם.
משפטים כמו מה הבעיה שלי? וקדימה תעשי? ולמה את דוחה? או נמנעת?
הרבה פחד נשזר שם ואכזבה וגם פגיעה בבטחון העצמי.
יצאתי לחקור את זה
הרגשתי שאין מצב שאני יכולה או רוצה להיות מכונת ביצועים.

ויחד עם זה בלי ביצועים אין תוצאות. בלי עשיה ותנועה לא תהיה הגשמה.
הבנתי המון במסע מחקר הזה
על עצמי ועל הזן שנקרא בני אדם.
אנחנו לא מכונות
והמכונות כבר מחליפות אותנו ברוב התחומים.
אנחנו הרבה יותר ממכונות
כי היכולות שלנו הן אדירות וההשפעה שלנו היא אינסופית.
מה מפריע לנו?
אנחנו.
אני אעשה את זה הכי פשוט שאני יכולה -
כאשר אדם לא פועל וחי בצורה הנכונה לו רמת הביצוע שלו יורדת.
וזה מחמיר משנה לשנה.
חוסר התאמה בגיל 20 עוד מצליחים לבלוע, בגיל 40 זה כבר לוכד אותנו.
כשאני מאמנת ומדריכה אנשים לשפר את הביצועים שלהם - בזה אני נוגעת.
במערכת ההפעלה ומרקם החיים האישי של כל אחד.
ואז, רמת הביצועים ואיכותם עולה ועולה. תענוג לראות שהמציאות כולה משתתפת בחגיגה,
והפתעות והזדמנויות שלא היו עד היום נפתחות.
כי ההשפעה של זה היא כל כך גדולה.
כי כשאדם עולה כל המציאות שלו עולה איתו.
תנועה חכמה מתחילה בך.