כל יצירה ועשיה משמעותית מתחילה מרעיון או רצון שעדיין לא מתקיימים בחיינו ומסתיימת בהגשמת הרעיון בפועל לכדי דבר בר שימוש, נוכח, קיים ולא וכיח וכדאי גם שיהיה מתוק וערב לחיכנו.
זה יכול להיות בכל תחום; בעסק, בבית, במישור הזוגי/משפחתי או חברתי/מקצועי. זה תמיד מתחיל מאריה שואג, מעזות פנימית, מנהיגות שמתעוררת, אש של תשוקה ובערה. וכדי שלא יישאר במצב הבלתי נסבל של 'דיבורים כמו חול ואין מה לאכול'- כדאי שיהפוך מאריה לדבורה.
מאריה לדבורה – ככה מגשימים רצונות
מה זה אומר? איך עושים את זה? ומה עלול לאתגר אותנו?
"מעז יצא מתוק" (שופטים י"ד, י"ד) את המשפט הזה אמר שמשון בדיוק בזמן הזה של חודש אב.
הוא התייחס לאריה שהוא גם המזל של חודש אב, האריה שהפך למתוק כשגוויתו התגלתה ככוורת מלאת דבש.
המהלך הזה של 'מעז יצא מתוק' הוא אמת גדולה שקשורה מאד בזמן הזה בשנה, אב בואכה אלול (שמתחדש עלינו במוצ"ש הקרוב) ובכלל לכל תנועת העשיה שלנו בחיים.
מאריה לדבורה.
כל יצירה ועשיה משמעותית מתחילה מרעיון או רצון שעדיין לא מתקיימים בחיינו ומסתיימת בהגשמת הרעיון בפועל לכדי דבר בר שימוש, נוכח, קיים ולא וכיח וכדאי גם שיהיה מתוק וערב לחיכנו.
זה יכול להיות בכל תחום; בעסק, בבית, במישור הזוגי/משפחתי או חברתי/מקצועי.
זה תמיד מתחיל מאריה שואג, מעזות פנימית, מנהיגות שמתעוררת, אש של תשוקה ובערה. וכדי שלא יישאר במצב הבלתי נסבל של 'דיבורים כמו חול ואין מה לאכול'- כדאי שיהפוך מאריה לדבורה.
הדבורה; עמלנית, עסוקה במלאכתה, חיילת פשוטה ותמימה שפועלת כחלק מלהקה שלמה, ותפקידה למצוא את הצוף ולעבד אותו אל תוך הכוורת.
מהלך של הגשמת רצון מתחיל בגדול ועובר דרך ה- לא גדול.לא מתוחכם. ולא עז, אבל עובד. ומתוק.
הרצון הוא תמיד רחב והמעשה הוא תמיד מצומצם, ככה ה'בכוח' הופך ל'בפועל'.
זה מהלך לא קל, ויש בו שלושה אתגרים עיקריים.
הנה הם;
1."פחד מאריות"
לפגוש את האריה זה אומר לפגוש את הרצון שלי.
את העזות שבי (בשביל להגשים דברים שעוד לא קרו צריך הרבה תעוזה).
לפגוש את אש התשוקה ולתת לה להתגבר (כדי שיתקיים 'אין דבר העומד בפני הרצון' צריך ממש, אבל ממש לרצות).
ואת כוח ההנהגה הפנימי שלי (זה שמתעורר ואומר – 'אחריי').
בכל אחד מההיבטים האלה של 'האריה' יכולים לקום פחדים וספקות, פשוט כי רובנו לא מסתובבים בעולם עם תחושה שאנחנו אריות. וגם יש לנו הרבה דעות וחששות מהאיכויות של עזות ותעוזה, אש ותשוקה, ומנהיגות.
3."מה אם זה לא יצליח?"
החשש מלטעות ולהכשל הוא האתגר הנוסף למי שהולכים בדרך של הגשמה ומימוש.
גם פה העקרון של 'מעז יצא מתוק' בא לעזרתנו.
יש עקרון שאומר שעשיית תשובה הופכת עוונות לזכויות (מתחבר יפה לחודש הסליחות. אלול.)
אותו עקרון עובד גם בדרך ההגשמה - כל עוד עושים את הדרך ומתקנים תוך כדי תנועה, וגם כש'נופלים' - 'קמים'
אז כל אותם ה'כשלונות' והטעויות הופכים מחסרונות ליתרונות, ומשמשים אותנו. אנחנו לומדים מטעויות.
והעז נעשה מתוק.
הדבר היפה הוא שכשבקיאים במהלך הזה 'מאריה לדבורה' הוא ממשיך עוד ועוד. כשאנחנו מוכנים לטעות - אנחנו מוכנים להעיז שוב.
כך נראית תנועת חיים חופשית של יצירה, מימוש והגשמה.
אני חוקרת מלווה ומובילה תהליכי מימוש והגשמה ואוהבת מאד לחבר את זה לזמן בשנה ולחכמה שיש במסורת שלנו – זה נותן רוח גבית ובטחון וגיליתי שזה עובד ממש טוב עם האדמה שאנחנו חיים עליה (ארץ ישראל).
