FOMO

.
מכירים? Fear Of Missing Out.
בעברית חרדת החמצה. זה הדבר הזה שמרגישים כשיש מלא אפשרויות פתוחות כל הזמן. כל כך הרבה דברים וכל כך מעט זמן,
ואיך אפשר הכל בבת אחת? אי אפשר הכל בבת אחת. לא פה על כדור הארץ.

אני אדייק -
אפשר הכל. לא בבת אחת.
לצמצמם, להתמקד זו אמנות שמאפשרת להנות בסופו של דבר מכל העולמות בלי להתפרק מזה.
לכן צמצום זה חסד גדול.

וזה גם אחד התנאים הראשונים כדי שיוכל לקרות מימוש. לבחור רצון אחד. להפעם. וככה כל פעם.
המימוש הוא כמו פתח צר בין עולם הרעיונות לעולם ההגשמות, ובפתח הזה יכול לעבור דבר אחד בכל פעם.
לא לדאוג, מיד אחר כך עוד אחד יכול לעבור.
פשוט אי אפשר שכולם ביחד.

הfomo או הפחד להחמיץ יושב על הקושי שיש לרובנו בלעשות את המעבר וההתאמות בין עולם הרוח לעולם המעשה.
כי באמת הכל אפשרי. באמת בכל רגע נתון יש ה-כל - ברעיון, בעולם האידאות, ברוח.
אך במציאות, בעולם המעשה - בכל זמן נפתח חלון ממוקד לאור/תנועה מסוג מסוים, כדי שאשכרה נוכל לזוז ולעשות דברים.
על זה נאמר - "זמן לכל דבר ועת לכל חפץ תחת השמיים".
יש את זה לכל אחד מאיתנו ברמה הפרטית טיימינג שתואם לצורה שלו.ואפשר לפתח את החוש לחוש את זה. במסע אישי.

המפתח הוא תיעדוף חכם וקשוב.
לדעת ממה להתחיל.
וטריק קטן שלי כדי לא להעיר את הfomo, אני לא אומרת לעצמי - 'תבחרי דבר אחד, אי אפשר הכל.', במקום זה אני אומרת: 'מה הראשון שאת בוחרת?' או 'עם מה את רוצה להתחיל?'. ככה אני משדרת לעצמי שאין פה ממש וויתור, ושבסוף נגיע להכל, אם עדיין נרצה.